יאיא אוסף הצדקות
הדובים הוערו מרבצם ועד שיריב ושמחה הבינו את עומק הצרה, כבר היה מאוחר מידיי.
ראש הממשלה הושלך אל מדבר הנבצרות ובחר לסיים את חייו בצריף בדוואי דולף בנגב.
איתמר בן גביר הושחל אל מאחורי סורג ואפילו פיתה יבשה לא נותרה לו לנחמו.
בצלאל סמוטריץ המיר את דעתו ונצפה בכל ערב ובוקר מתנודד בדבקות במסגרת רחבת התפילה הדרומית של הכותל המערבי שנמצא דווקא במזרחה של ירושלים.
החונטה המשפטיט הנעורה שבה למלוך בעוז וינון מגל יחד עם כל שופרות הימין נשלחו לתקוע בבתי חב"ד מבודדים סביב העולם.
יריב פיתח טיקים מטרידים של ניחוס משקפיו במעלה גשר אפו שוב ושוב, בעוד שמחה מולל בעצבנות את אחרוני שערות הקו הבודד שמעלה מצחו קמוט החרשים. דודי אמסלם הסתגר בביתו לתקופת צינון ארוכה וקיצית.
זו הייתה שעתן היפה של מרב מיכאלי ולהקות חסידותיה שהתסערו על בתי הכנסת והנהיגו ביד רמה רפורמה תפילתית חדשנית ודמוקטטורית. הנשים תפסו את המקומות הנחשקים ביותר במזרח בית הכנסת, את עמוד החזן, בימת הקריאה ואף את העמדה הנחשבת ביותר של מפזז פרוסות הקיגעל במטבח בית הכנסת. והגברים, הם נשלחו אחר כבוד אל עזרת הנשים, סליחה הגברים, בקיצור, אל אותה אכסדרה מחופת הווילונות.
"היכן כשלנו?" לחש יאיא פינק בתסכול גובר אל עבר גלעד קריב, לאחר ששוב עדת נערים מן הנוער העובד והלומד תפסה בשרירותיות את כל קו המחיצות והסתירה להם את החזנית.
"שקט!" נשמעה גערה טורדנית מכיוונו של ישיש זועף שעל משענת כסאו היו חרוטות האותיות: 'הנשיא א. ברק'.
"הדיבורים שלכם מוציאים אותי מריכוז ומפריעים לי בהנחת התפילין".
הם הרכינו ראשיהם בעצב כאשר בחלל האוויר נשמעה קריאה צפצפנית "סבא! תפסיק כבר לכרוך על זרועותיך את כבל הטיי-אפ-סי שלי! ככה בחיים לא תצליח להתאבד!!!".
תגובות
הוסף רשומת תגובה