חרב עליו עולמו

 

 

לפתע נשתנו הטבעים ועולמו של זענגיל התהפך עליו. כמו הכריזו עצי השדה כי המושג שליימזל הופרח לחלל העולם בעבור יצור זה. נדמה היה כי הדוממין כולם תלו על גבו מיני שלטים, נעצו יתדות וקבעו בו טבעות ועוד קיבעו בו מסמרות של ברזל, הידקו כפיסי עץ אשר צורת חיצים משונני חוד להם, המצביעים כולם על זה כמכריזים: טלו חלק ומעשה במאמץ המשותף של כל כוחות הטבע, להציק ולהצר שליטתו של זה בהאי עלמא, להדיר רגליו ולרודפו חינם.

תחילה, על הבוקר, חלטו אותו עלי התה ובעוד מרתיח הקומקום את דמו, ערבבה הכפית את בני מעיו עד כי יאמרו שירה ואף גרגרי סוכר החלו לנשור מציצת ראשו ולתפוס מחסה בסדקי התפרים שבכתפיות חלוקו הרבני.

לאחר שנואש מן התה, ניסה להטביע יגונו ביין אך הנוזל האדמדם שטף, ערבל וערסל אותו עד שהגיע לרמת חמצון נכונה, הריח ריחו, לקקו בקצה לשונו ותכף הטביע בו בעצמו את יגונו שלו.

משהגניב מבט אל עבר הכיריים וחשק בחביתה מקושקשת, תפס מיד לאן נוטים הדברים והפנה את גבו אל המטבח שתכף הפנה אף הוא את גבו אלי, וכך, כשהם גב אל גב פנה הבית לצאת מן הבית.

קר היה בחוץ אך כל נסיונותיו העקשניים להסיח את דעת מעילו ולהסירו מן המיתלה, לא העלו פרי. הם כן העלו אותו בדש חולצתו אחר כבוד אל המיתלה המתנודד שקרס תחת כובד משקלו וצנח ארצה בקול בוכים.

מאבק קצר בדלת הבית ותכף הוא מצא עצמו צועד במשך שעות ארוכות על אותה הנקודה כשתחתיו מתרוצצם במהירות מדרגות נעות. ככל שניסה לשנות את נתיב מסלולו ודווקא להיעזר בכיוון מנוסתם של המדרגות הנעות, כך הפכו אף המה את פנייהם והמשיכו לדהור כנגדו בלופ חסר מעצורים.

מה שהציל אותו ממוות איטי ומאתגר בדמות אפיסת כוחות מוחלטת תוך כדי תנועה, הייתה דווקא הפסקת חשמל פתאומית. כמי שאינו מאמין למזלו הטוב ששפר עליו כאשר הסוף המר כבר נצפה היה באופק, הוא זינק באוויר מרוב אושר, תפס את רלגיו הדואבות והחל לרוץ כמטורף ברחבי העיר החשוכה. אך למרבה הצער, בעודו חוצה את הכביש בפינת הרחובות 'אבא אבן' ו'אבא גנוב', מרוב אושרו הוא לא השכיל להבחין מבעוד מועד בסכנה המתקרבת ותוך כדי דיבור דרסה אותו חתולה ג'ינג'ית.

יְהִי זִכְרוֹ בְּרוֹךְ!